שנת הלימודים החדשה במוסדות להשכלה גבוהה כבר ממש בפתח וכמובן שלאור המצב בחודשים האחרונים, זו צפויה להיות שנה לא שגרתית. בשל כך, גם ההיערכות אליה מיוחדת ושונה משהייתה בעבר. על מנת לשמוע יותר על הסיטואציה הנוכחית, הכיוון לעברו עולם האקדמיה צועד והתכניות לעתיד יצאנו לביקור במכללה האקדמית כנרת, הכרנו את מגוון מסלולי הלימוד המיוחדים שהיא מציעה, התרשמנו מאוד מהאווירה הייחודית והמקסימה במקום ופנינו אל מיקי לב, מנכ"ל האקדמית כנרת, על מנת לקבל כמה הסברים על האופן בו תתנהל שנת הלימודים הזו ועל החידושים שהאקדמית כנרת מציעה, כמו מרכז החדשנות המודרני שהוקם.
כמנכ"ל המכללה, מה האתגר הגדול ביותר הניצב כיום בפניך ובפני המכללה כולה?
האתגר הגדול ביותר הוא להמשיך בשגרת הלימודים בשעה שהכל סביב מתהפך. בסמסטר השני של השנה שעברה הלימודים עברנו תוך שבוע אחד ל"זום" ולאמצעים מקוונים אחרים וזה אתגר משמעותי, הן לסטודנטים והן למרצים, שהיו רגילים להעביר שיעורים באופן פרונטלי ונדרשו ללמוד במהרה כיצד לנהל כיתה שלמה באופן מקוון, ללמד את החומר שלהם, לוודא שכולם מבינים וכן הלאה. האדפטציה של שיטות הלימוד והטכנולוגיה בה אנו משתמשים נדרשה לעבור ריענון ולקראת שנת הלימודים הקרובה אנחנו נערכים כך שכמעט כל כיתות הלימוד שלנו יהיה היברידיות. מה הכוונה? שבכיתה עצמה תהיה קבוצת תלמידים מסוימת, במסגרת המגבלות והיא תלמד באופן פרונטלי, בעוד שכל שאר הכיתה תלמד מהבית. התרחשה פה מהפכה רצינית, ויש בה גם יתרונות, כך שלהערכתי ייתכן שכבר לא נחזור יותר ללימוד פרונטלי מוחלט כפי שהיה לפני הקורונה.
אישית, כמנכ"ל, אני שם דגש גדול על התמיכה. המכללה מורכבת מסגל מנהלי, שתומך בסגל האקדמי, כדי שזה יוכל ללמד את הסטודנטים. לכן אנחנו צריכים לעזור לסגל האקדמי להסתגל לכל השינויים שנעשו במערכות התקשוב, במערכות הפיזיות, בתמיכה. בסופו של יום, המרצה צריך להגיע עם החומר לשיעור והכל סביבו צריך לעבוד היטב. כהנהלה, אנחנו צריכים לחשוב קדימה כל הזמן בנוגע לניהול הקמפוס והמכללה, לדעת איך לשפר ולהפעיל תוך כדי המצב המשתנה.
לאור התקופה שאנו חווים בחודשים האחרונים, איך אתה רואה את עתיד האקדמיה בארץ ובעולם?
כאמור, המהפכה כבר מתרחשת. היא החלה לפני הקורונה, כאשר לא מעט לימודים הפכו למקוונים, והקורונה האיצה אותה. אנחנו חייבים להתאים את עצמנו לעולם העתידי, אחרת לא נוכל ללמד. האקדמיה עוברת כיום שינוי שישפיע מאוד על דור הסטודנטים הבא. היא הופכת להרבה יותר רב-גונית, לא רק בנוגע לסטודנטים ולמרצים, אלא גם בדרך בה היא מלמדת ובדרך בה היא מלמדת איך ללמוד. במקום לשנן את החומר כל הזמן, לומדים כיצד להשתלב בעולם החדשני, עם תחומי העבודה שנכנסים אליו. האקדמיה חייבת שיהיו לה תשובות עדכניות לעולם המשתנה.
מהם היתרונות הבולטים ביותר של המכללה האקדמית כנרת? מה הכוונה במונח Personal Academy וכיצד ניתן להעניק יחס כמה שיותר אישי לכל תלמיד?
המכללה האקדמית כנרת עדיין איננה בין המכללות הכי גדולות, אבל זה גם היתרון שלנו. הפכנו את המכללה למאוד דינאמית וחדשנית וזה חלק מתפקידי בפיתוח האסטרטגי והעיסקי. המכללה היום דומה יותר לחברה עסקית, כזו שמגיבה לשוק במהרה ומאמצת שינויים טכנולוגיים וחדשנות אקדמית.
התאמנו את התארים שלנו לעולם המודרני והקמנו מרכז חדשנות אזורי בשיתוף עם 'צמח מפעלים' והמועצה האזורית, כאשר בימים אלה הצטרף אלינו גם גוף לאומי גדול ואסטרטגי - קק"ל. מרכז החדשנות הזה יהווה מוקד לכל האזור סביבנו והכוונה להכניס חדשנות לאקדמיה וללימודים, אבל בעיקר להכניס חדשנות לכל האזור - לתעשייה, לחברה ולקהילה. יש לנו במרכז אקסלרטור עם 25 סטארט-אפים ואנחנו מביאים חברות גדולות שיקימו כאן שלוחות. חלק מתפקידנו כמכללה אזורית הוא לעזור לפיתוח האזור, כדי לפתח מקומות תעסוקה שהם לא רק חקלאות ולואו-טק, אלא בעיקר הייטק. אנחנו רוצים גם להכשיר בוגרים אקדמאיים ולהשאיר אותם באזור, כך לא יצטרכו לעבור לאזור המרכז בשביל פרנסה טובה. כיום כבר יש בוגרים ומרצים מהמכללה שמשתלבים בסטארט-אפים הפועלים במרכז.
אילו תארים ייחודיים אפשר ללמוד במכללה?
בבית הספר להנדסה יש לנו שלושה תארים ייחודיים לכנרת: הראשון הוא הנדסת תעשיות מים, תחום שקשור לחקלאות, התפלה, שפכים ותעשיות מים אחרות. השני הוא תואר יחסית חדש - הנדסת אנרגיה, אותו הקמנו בעקבות תגליות הגז הענקיות של ישראל. רוב המהנדסים היום בתעשיית הגז המתפתחת בישראל מגיעים מחו"ל ואנחנו מכשירים את המהנדסים הישראלים לתוך התעשייה הזו, שתגיע להמון מפעלים בארץ, לחברת חשמל, לתחבורה וכו'. התואר השלישי הוא הנדסת איכות ואמינות, מקצוע נדרש היום בכל תעשייה וארגון. מדובר בתואר לאנשים שכבר עובדים ומגיעים מהתעשייה עצמה. הם משדרגים את עצמם לתואר מהנדס וחוזרים לתעשייה.
בנוסף, יש שתי מחלקות מתפתחות וגדלות: הנדסת תוכנה, שעוסקת בתחום ההייטק והנדסת אלקטרוניקה וחשמל, שיש לה ביקוש גדול. גם בתחום החברה ורוח יש לנו מספר תארים מיוחדים - לימודי ארץ ישראל, ניהול תיירות ומלונאות שהוא ייחודי לנו וכמובן תארים בחינוך, תקשורת, מדעי ההתנהגות, משאבי אנוש ותואר כללי רב-תחומי. בנוסף יש לנו תארים שניים בלימודי ארץ ישראל, ניהול תיירות וניתוח התנהגות.
מה היית ממליץ למי שמעוניין ללמוד תואר ראשון, אך לא יודע איזה מסלול מתאים לו?
קודם כל, תשאפו הכי גבוה. בנוסף, חפשו משהו שיביא לכם תועלת, מקצוע שאפשר לעדכן לאורך הקריירה ושאתם גם אוהבים ללמוד אותו. אם אתם מתאימים ללמוד אצלנו הנדסה, לכו על זה, כי מדובר במקצוע עם רמת ביקוש, שכר ועניין גבוהה, והוא לא מפסיק לצמוח.
איך הקורונה שינתה את התפיסה שלך לגבי הלימודים? וכיצד תיראה שנת הלימודים שבפתח?
נצטרך לענות על האתגרים, של התקופה ושל העתיד, של השוק ושל הסטודנטים. בכל פעם מגיע דור תלמידים חדש עם אופי משלו ואנו צריכים לדעת להתאים את עצמנו, לכן המונח Personal Academy משמעותי כל כך. הכיתות אצלנו לא גדולות והסטודנטים מקבלים יחס אישי מהמרצים, המתרגלים ועוזרי ההוראה. אין אצלנו סטודנט שהולך לאיבוד. כולם מקבלים תמיכה ועזרה. ועוד משהו - אנחנו גם נמצאים במקום הכי יפה בארץ!
אילו מנגנוני תמיכה יש לסטודנטים ברמה האישית, האקדמית וכמובן, הכלכלית?
כמו שהעברנו את הלימודים להיות מקוונים, העברנו גם את כל התמיכה בהתאם. שיעורי עזר, תמיכה של הדיקנט, כולל תמיכה פסיכולוגית, קשר עם המחלקות השונות, הכל מקוון. הענקנו הרבה יותר מלגות השנה, גם למען עזרה כלכלית והשאלנו עשרות מחשבים שהסטודנטים לקחו לבתים שלהם כדי להמשיך בלמידה. הצלחנו לעמוד בכל הביקוש שהיה, כולל הענקת תמיכה טכנית. גם במעונות הענקנו הנחות ועזרה נוספת ואנחנו מפנים סטודנטים להלוואות מאוד נוחות. אין ספק שיש קשיים אך אנחנו באמת תומכים אישית בכל אחד ואחת.
מה יכול לעשות מי שמעוניין ללמוד בכנרת, אך אין לו ציונים גבוהים מספיק?
עבור חלק מהתארים ירד השנה הצורך בפסיכומטרי ותנאי סף מסוימים הוקלו מעט, כך שאפשר להתקבל בתנאים נוחים יחסית ולהוכיח את עצמכם בזמן הלימודים. אבל הכלי החשוב ביותר הוא המכינות שלנו. יש מכינות בהנדסה ובחברה ורוח ואם עוברים בהצלחה, לא צריך להתעסק עם שיפור הבגרויות והפסיכומטרי, אלא נכנסים ישר כסטודנטים מן המניין. הרבה פעמים אנחנו מציעים גם למי שלא למד זמן רב לגשת למכינה, במיוחד עבור לימודי ההנדסה, שם הבסיס הראשוני שלומדים במכללה הוא מאוד מאתגר.
מהם לדעתך מקצועות העתיד ואילו מקצועות יתווספו בעקבות הקורונה?
אנחנו מאמינים שבסופו של דבר הקורונה תחלוף, גם אם זה ייקח קצת זמן, כך שעיקר השינוי הוא הכניסה של המחשוב והאוטומציה. היכולת להבין את העולם הזה, השפה שלו, להתעדכן כל הזמן, ללמוד איך ללמוד. זה אחד הדברים שאנחנו מקדמים. יש לנו מיזם בשם 'הקמפוס של המחר', בו אנחנו מנסים לנתח ולקדם את השינויים שצריך. היום למשל, מהנדסים צריכים יותר מתמיד מיומנויות רכות, לדעת לבצע עבודת צוות, לנהל פרויקט וחדשנות ומהצד שני, בחברה ורוח אנחנו מוסיפים קורסים בהייטק. סטודנט שלומד פסיכולוגיה, הוראה או ניהול משאבי אנוש צריך להבין היום בהייטק, לדעת איך העולם הזה עובד.
לסיום, מה יכול הצפון לעשות כדי להישאר אטרקטיבי מספיק ולהשאיר את הסטודנטים שמסיימים את הלימודים באזור? איך הסטודנטים משתלבים במרכז החדשנות שהקמתם?
הסטודנטים, כמו גם המרצים, משתלבים בסטארט-אפים שאנחנו עובדים איתם. את הסטודנטים לתוכנה למשל אנחנו מתחילים לשלב בפרויקטים של חברות הייטק בצפון. הסטודנטים בשנים המתקדמות של התואר משתלבים במפעלים, כך הסטודנטים שלנו לומדים לעבוד עם התעשייה ועובדים במקצועות שלהם תוך כדי התואר.
לגבי הצפון, השאלה היא איך להביא חברות הייטק ותעשייה מתקדמת לכאן, כי רק זה יביא בסופו של דבר את כמות מקומות התעסוקה המתקדמים שהצפון צריך. אנחנו לא יכולים לעשות את זה לבד, אבל בברית השותפות שאנחנו מקיימים היום עם האזור, עם ארגון "צמח מפעלים" קק"ל, המועצות האזוריות והערים, אנחנו מסוגלים להיות כוח משיכה הרבה יותר גדול ואסטרטגי. למשל, אנחנו בונים היום בניין עם בית מעבדות מתקדמות להנדסה, כזה שיוכל לשרת תעשיות למיניהן ובבניין זה נקים מרכז חדשנות חדש, גדול פי חמישה מזה שיש לנו היום. אנחנו מתכננים שמרכז זה ימשוך חברות וכך נגדל ונעזור לאזור לצמוח לכיווני ההייטק והתעשיות המתקדמות.